בתחילת נובמבר 25 נרשמו טמפרטורות גבוהות במיוחד לתקופה. החום בישראל הורגש אל תוך מה שאמור להיות תחילת החורף, ובערי חוף רבות הטמפרטורה לא ירדה אל מתחת ל20 מעלות גם בלילה. סכנות ההתחממות הגלובאלית רבות, והשפעתן חוצה מגזרים, תחומי עיסוק ומעמדות. כיצד נערכת מדינת ישראל להתמודד עם הסכנות הקרבות של משבר האקלים? לפי מבקר המדינה, אין הערכות כזו כלל.
במרץ 2024 פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מקבץ דוחות שעסקו בהתמודדות הממשלה עם הסיכונים הסביבתיים המאיימים על ישראל כבר בהווה ובעתיד המתקרב בצעדי ענק. ישראל הייתה אז בשיא ימי המלחמה העצימה, ולכן מרבית הדוחות שפורסמו אז הושלמו עוד לפני ה-7 באוקטובר 2023. המבקר מתייחס לכך בפתח דבריו ומציין כי לצד תשומת הלב הביטחונית, "על ראש הממשלה והשרים לפעול להתמודדות עם הסיכונים הסביבתיים" וכי הוא רואה חשיבות בפרסום הדוחות הללו דווקא בעוד התותחים רועמים. זאת משום שהאיומים ממשיים והתפתחותם אינה נעצרת בעוד ישראל נלחמת.
"בעניין האקלים: הממשלה מדשדשת"
מקבץ הדוחות שגובש במהלך 2023 הוא מעקב אחר תיקון הממצאים מהדוח המיוחד שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2021. הדוח ב-2021 בחן את פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים. ארבע שנים חלפו מאז הצביע מבקר המדינה על פערים עמוקים ויסודיים בפעולות ההיערכות של הממשלה והתריע על אי-עמידת המדינה ביעדים שהיא עצמה התחייבה להם.
במהלך השנים 2021 ל-2023 התבוננו במשרד המבקר על פעילות הממשלה בנושאים בהם עסק הדוח הקודם, מה שהביא אותם בסופו של דבר לבצע ב-2023 ביקורת מעקב מקיפה. שוב ושוב חוזר המבקר ומדגיש את הסיכון המשמעותי שניצב בפני מדינת ישראל בנושא שינויי האקלים ואת ההתחייבויות הבינלאומיות שהתחייבה להן המדינה, התחייבויות שאינה עומדת בהם.
סיכום דוח המעקב ההיערכות למשבר האקלים | משרד מבקר המדינה, 2024
את ההקדמה לדוח פותח אנגלמן במילים: "בעניין האקלים: הממשלה מדשדשת". הוא מדגיש כי מקבץ הדוחות המדובר הוא "הרמת דגל נוספת עבור ראש הממשלה והשרים" עבור שורה של ליקויים עליהם התריע משרדו עוד ב-2021 ולא תוקנו. אנגלמן מציין לרעה את הממשלה הנוכחית שהעבירה שורה של הצהרות והחלטות, שנותרו על הנייר בלבד – דבר לא עבר מהחלטה לפעולה ממשית. "היעדר פעולת תיקון ממשית מעמידה את המדינה בפני סיכונים רבים", מזהיר המבקר ומוסיף כי פעולות במשרד האוצר הן שעיכבו ואף בלמו בנושאים מסוימים "את היערכות המדינה לטיפול במשבר האקלים".
היערכות המדינה למשבר האקלים: בין פיגור לאפס
מדוח המבקר 2021 עולה כי: ל-84% מהגופים הציבוריים אין תוכנית ספציפית לתחומי אחריותם להתמודדות עם הסיכונים של משבר האקלים, טרם אושרה ותוקצבה תוכנית היערכות לאומית וקצב ההתקדמות במעבר לאנרגיות מתחדשות ובהפחתת פליטות גזי חממה נע בין פיגור לאפס. הדוח מציין גם כי שנת 2023 הייתה החמה ביותר בהיסטוריה, ומוסיף כי "קצב ההתחממות באזורנו כפול מהקצב העולמי". בהתחשב בהיערכות האפסית של מדינת ישראל – מדובר בנתון מפחיד.
מה עם המשרד להגנת הסביבה? המבקר מציין כי למנהלת ההיערכות במשרד להגנת הסביבה חסרות סמכויות וכי עדיין אין מרכז חישובים לאומי שיאפשר לגופים הציבוריים בכלל לדעת ולהתחיל להבין לאילו תרחשי אקלים עליהם להיערך. בעוד הגופים האמונים על עמידה בסטנדרטים ובהתחייבויות בינלאומיות לא באמת יודעים איפה להתחיל, נראה שישראל לא תעמוד ביעד של הפחתת גזי חממה ב-27% עד 2030, כשבפועל בין 2015 ל-2022 חלה עליה של 1% בפליטות גזי החממה בישראל. מאחר ודוח המעקב גובש במהלך 2023 לא נכנסו בו נתוני המלחמה, שגרמה לעליה נוספת בפליטות גזי החממה ובחריגות משמעותיות של פליטות מזהמים.
עוד מדוח המעקב: על אף שנדרשה לכך כבר מזמן, לא הציגה הממשלה יעד שאפתני יותר לאנרגיות מתחדשות. שיעור החשמל שישראל תייצר ב-2030 מאנרגיות מתחדשות צפוי להגיע ל-19% בלבד, הרחק מהיעד המקורי של 30% מסך צריכת החשמל המקומית.
בניגוד להחלטת הממשלה ישראל לא רק שלא הפסיקה ליצר חשמל באמצעות פחם, אלא העלתה את השימוש בו. הלכה למעשה הממשלה מעודדת שימוש בדלקים מזהמים וזאת באמצעות הטבות מס שמגיעות עד לפי 33 מהסכומים המושקעים להתמודדות עם משבר האקלים.
בניגוד לאירופה, ישראל נמנעת מלהטיל מס פחמן על שימוש בדלקים מזהמים. המשמעות היאשכאשר יטיל האיחוד האירופי מס כזה על סחורות מיובאות עתירות אנרגיה, עלולות יצואניות ישראליות להידרש לשלם מס פחמן לקופת האיחוד וכושר התחרות שלהן יפגע. מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה גם למשרד האוצר משום שהוא נמנע מלהוביל מדיניות ולהציג יעדים לטווח ארוך ולהניע בכך את המשרדים לפעולה ולהיערכות.
את סיכום דוח המעקב סוגר מבקר המדינה במשפט המדאיג הבא: "כדי לא לסכן את הדורות הבאים ישראל צריכה להתמודד עם משבר האקלים כבר היום".