מזה 23 שנה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה את מדד הדמוקרטיה הישראלית השנתי. המדד מבוסס על עשרות סקרים ומחקרים שנערכו במהלך השנה ובהשוואה לעשרות השנים האחרונות. חוקרי המדד השנה: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.
המדד לשנת 2025 מציג תמונת מצב מורכבת אודות עמדותיו של הציבור בנוגע למצב המדינה המדינה באופן כללי, מידת האמון שלו במוסדות המדינה, מידת האמון בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ומידת הלכידות (או אי-הלכידות) הפנימית בחברה הישראלית.
מדד הדמוקרטיה, פרק הבחירות
המכון מקדיש השנה פרק שלם לקראת הבחירות הצפויות ב-2026. לשאלה "האם יש מפלגה שמייצגת בצורה טובה את עמדותיך?" התקבלו השנה השיעורים הנמוכים ביותר מאז 2003. רק 26% מאזרחי ואזרחיות ישראל מוצאים מפלגה קיימת שמייצגת את עמדותיהם. מעל שליש לא מוצאים אף מפלגה כזאת ובשיעור דומה השיבו מי שמוצאים מפלגה שתייצג אותם באופן חלקי.
חוקרי המכון מציינים כי שיעור הערבים שמוצאים מפלגה המייצגת אותם היטב היו נמוכים בכל המדידות משיעורם בקרב הציבור היהודי ומוסיפים כי "עם זאת, בשנים האחרונות חלה התקרבות הדרגתית של מדגמי היהודים לאלו של הערבים מבחינת החולשה של הערכת הייצוגיות של המפלגות.
רוב בציבור היהודי (68%) סבור שהבחירות הקרובות יהיו הוגנות. רק מחצית מהציבור הערבי מסכימים עם הקביעה:
מעניין לראות את ההבדלים בין הפרמטרים החשובים למגזר היהודי לעומת הערבי בהחלטת הבחירות שלהם.
חוץ וביטחון, דת ומדינה ונושאים כלכליים יוקר המחייה בסדר הזה בקרב הציבור היהודי לעומת נושאים כלכליים במקום הראשון, חוץ וביטחון במקום השני בקרב הציבור הערבי ובמקום השלישי ניצב ההיגד: בכל מקרה אצביע למפלגה לה הצבעתי בבחירות האחרונות" – קביעה שממוקמת במקום החמישי במגזר היהודי.
הפרמטרים החשובים בהחלטת הבחירות, החברה הערבית:
הפרמטרים החשובים בהחלטת הבחירות, החברה הערבית:
כמחצית מהאוכלוסיה מדרגים את המתח בין ימין לשמאל כמתח המרכזי בחברה. עליה של למעלה מ-500% ב-13 שנה. מעניין לראות את שנת 2022, בעת כינונה של "ממשלת השינוי". בחלוקה ליהודים וערבים: יהודים מדרגים את המתח הפוליטי כמשמעותי ביותר, ערבים מדרגים את היחסים בין יהודים לערבים במקום הראשון.
המתח החזק ביותר בחברה הישראלית, 2025-2012 (באחוזים)
שיעור האנשים שיעדיפו לשתוק מאשר להביע דעה פוליטית בנוכחות זרים עולה בהתמדה בשנים האחרונות.
70% מהערבים ו-53% מהיהודים השיבו כי הם מעדיפים לשתוק ולא לבטא בקול רם את דעתם הפוליטית בנוכחות זרים.
בהתאם לאירועים האקטואליים ולהצעות החוק לשינוי שוק התקשורת הישראלי, בנובמבר 2025 הוסיף המכון שאלה בנוגע לזכות המדינה להתערב בתכנים המשודרים בכלי התקשורת הציבוריים, שהיא מממנת. גם את השאלה הזאת בחר המכון לשאול את האוכלוסיה היהודית בלבד.
רובם המכריע של אזרחי ישראל היהודים סבורים שלמדינה אין את הזכות לכך. פער מעורר תהיות בין תוצאות המדד לטענותיהם של המחוקקים לחקיקה שתואמת את רצון העם.
