חוק התקשורת – שידורים, התשפ"ה–2023 הוא רפורמה נרחבת ומרחיקת לכת עליה שוקד שר התקשורת שלמה קרעי עוד מנובמבר 2022. בנובמבר 2025 הצליח השר להעביר את החוק בקריאה ראשונה, וזאת על אף ביקורת נרחבת מצד גופי התקשורת הגדולים, מכוני מחקר לתקשורת ולדמוקרטיה, וכן מצד הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, הממשלה והכנסת.
מדובר בצבר חוקים המייצרים שינוי עמוק ומהותי בשוק התקשורת תוך סיפוק הפתח לדרג הפוליטי להשתלטות על התקשורת החופשית בישראל. כך למשל, ע"פ החקיקה החדשה, גוף חדש שיקים שר התקשורת ויפעל תחת סמכותו יקבל שליטה דרקונית על התקשורת בישראל. באמצעות הגוף, שר התקשורת יוכל לקנוס את גופי התקשורת בקנסות של מיליוני שקלים ואף לבטל רישיונות בשוק השידורים. השר אף יוכל להגביל את הקמתם של אתרי אינטרנט חדשותיים וכן יאפשר לשר לשלוט בנתוני הרייטינג.
יחד עם חיזוק השליטה של שר התקשורת, החוק נועד גם לקדם יצירה ותרבות ישראלית., לדוגמא, החוק יקבע החלת חובת השקעה בהפקות מקומיות על ספקי תוכן בינלאומיים הפועלים בישראל, כגון נטפליקס, דיסני+, אפל, אמזון וכו'. כמו כן, מבקשת הרפורמה להשתתף בהפחתת יוקר המחייה עם הוזלת עלויות המנויים לטלוויזיה בכבלים ובלוויין. מדובר בצעד בעל השפעה מינימאלית משום שמדובר בשוק שמשתנה ללא הרף ובו כל ספקית מציעה חבילות מוזלות ונגישות. בשורה התחתונה, עיקר הרפורמה עוסקת בהקמת מנגנון שליטה על העיתונות החופשית.
עוד מבקש קרעי במסגרת הרפורמה, לסגור את הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה – זו המפקחת על שידורי הערוצים המסחריים וחברות החדשות, לסגור את מועצת הכבלים והלוויין המפקחת על פעילותם של חברות הטלוויזיה בכבלים ובלויין ולהקים רשות רגולטורית אחת לאסדרת כלל גופי התקשורת. הרשות הזאת תפעל תחת פיקוחו של שר התקשורת באופן ישיר ועקיף ע"י מנויים לתפקידים ברשות.
המהלך כולל גם את ביטול ההפרדה המבנית בין ערוץ מסחרי לחברת החדשות שלו.
מדובר בהפרדה מעוגנת בחוק בבעלות בין ערוץ תקשורת לבין חברת החדשות שלו. ערוץ 12 וחדשות 12 הן שתי חברות בבעלות נפרדת, כך גם ערוץ 13 וחברת החדשות שלו וכן כאן 11 וכאן חדשות שזו חטיבה נפרדת בתאגיד השידור. שווה לציין כי ערוץ 14 וערוץ i24 אינם עומדים בתנאי החוק לעניין ההפרדה המבנית וקיבלו פטור מיוחד מממשלת ישראל.
ההפרדה המבנית עליה התעקש בזמנו המחוקק חשובה מאין כמוה והיא שמאפשרת למערכות החדשות לפעול באופן עצמאי ומשיקולים מקצועיים וענייניים בלבד, לשחררן הן משיקולים מסחריים והן משיקולים פוליטיים. החיץ ההכרחי הזה שבין אינטרסים מסחריים לשידורי חדשות, מהפרדיגמות הבסיסיות של מהות העיתונות החופשית – יבוטל.
מטרתו המוצהרת של החוק:
פתיחת שוק התקשורת לתחרות, הסרת חסמים רגולטוריים והתאמת המסגרת החוקית המסדירה את שוק התקשורת להתפתחויות הטכנולוגיות.
ע"פ שר התקשורת קרעי, מדובר ב"מהפכה היסטורית של חופש דעות ובחירת הצרכן". מהפכה בה "הכוח עובר לעם […] תוך ביטול המעורבות הפקידותית בתוכן ובמודל העסקי". במציאות, מדובר ההוצאה לפועל של התוכנית להחלשת הרשות הרביעית: התקשורת החופשית.
יש מתנגדים?
גם המתנגדים הגדולים ביותר לחקיקה מודים כי דרושה רפורמה בשוק התקשורת. מזה שנים שהשוק מדשדש מאחורי ההתפתחויות הטכנולוגיות, מה שיצר עיוותים רבים בכוונת המחוקק ופגיעה הן בתחרות החופשית והן באיכות המוצר ובשירות שמקבל הציבור. הבעיה היא, שחוסר ההבנה של קרעי בשוק עליו הוא אמון והחובבנות שהוא מוכיח שוב ושוב בחקיקה הביאו אותו לאמץ המלצות בנות עשור, שכבר איבדו את הרלוונטיות שלהן.
עוד לפני הכניסה לעובי קורת הדמוקרטיה, אף גוף אינו צופה השפעה אמיתית על כיסם של הצרכנים בעקבות החקיקה. האמת היא שאחד המרוויחים הגדולים של החקיקה יהיה לא הציבור כי אם אנשים כמו איש העסקים פטריק דרהי, בעלי חברת הכבלים HOT וערוץ החדשות i24, ביטול ההפרדה המבנית יחסוך לו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
עיקר ההתנגדות נרשמת בקרב משפטנים, חוקרי תקשורת ודמוקרטיה, עיתונאים ואנשי תקשורת, המתנגדים בעיקר לאופיו האנטי דמוקרטי של החוק. שר התקשורת עצמו התגאה כוונותיו לסרס את כלי התקשורת המרכזיים והוא אף האשים במליאת הכנסת את הערוצים 11, 12 ו-13 בתעמולה שהובילה למתקפת חמאס ב-7/10: "אם לא הייתה תקשורת שכולה מגויסת לעידוד סרבנות […] לא היה כזה קרע בעם, שהביא את האויב לנצל את ההזדמנות".
בייעוץ המשפטי לממשלה ובמכון הישראלי לדמוקרטיה רואים בהפרדה המבנית בגופי שידור מנגנון חיוני לעצמאות יצרני החדשות מפני אינטרסים כלכליים ולחצים פוליטיים. בעיניהם מדובר בקו ההגנה האחרון על המקצועיות העיתונאית ואיכות החדשות המשודרות לציבור. התנגדות נוספת נרשמה כנגד הקמת רגולטור שמעניק לשר מכשיר שליטה אפקטיבי על ערוצי תוכן וחדשות (כולל נתוני הרייטינג). העיוות, הם טוענים, גדול מדי והחוק "צפוי לסכן את עתיד התקשורת החופשית בישראל".
ביחד עם החוק לסגירת חטיבת החדשות של תאגיד השידור, החקיקה להפרטת התאגיד וכן המהלך לסגירת גל"צ מדובר בכוונה ברורה לריסוק כלבי השמירה של הדמוקרטיה. ראוי לציין שרבים מבין מבקרי החקיקה גם לא צופים כי היא תתקדם לכדי חתימה בספר החוקים של מדינת ישראל, בוודאי לא בנוסח הנוכחי שלה.
המנה הפיקנטית
והפעם, מוגשת בחסות יחסי העוינות שבין השר קרעי ליו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת הנאשם בפלילים דוד ביטן. הוועדה בה אמורים להתנהל הדיונים לגיבוש החוק לקריאה שניה ושלישית היא ועדת הכלכלה, אלא שדוד ביטן כבר הביע לא פעם את הסתייגותו מקרעי עצמו ומכוונותיו כמחוקק ואף הצליח בעבר לסכל מהלכים שלו. קרעי, שצופה את עתידו העגום באם ישאר גורל החקיקה בידיו של יו"ר הוועדה ביטן, הצליח לקבוע במליאה כי ועדת הכנסת היא שתקבע איזו מוועדותיה יעסקו בגיבוש ההצעה לכדי חקיקה. בייעוץ המשפטי לכנסת מתעקשים כי ועדת הכלכלה בראשות ח"כ ביטן היא האכסניה הראויה לדבר. מומלץ לשמור קערת פופקורן בצד.