תאגיד השידור הציבורי נעשה למושא חקיקה מובהק של חברי הקואליציה. אחת מהדרכים בהן מנסה הקואליציה לפגוע בעצמאות התאגיד היא דרך שליטה במימון התאגיד או הפרטת התאגיד. על ההצעה להפרטת התאגיד חתומה הח"כית טלי גוטליב (ליכוד), זאת לאחר שבנובמבר 2022 הוסר ממנה שמו של ח"כ שלמה קרעי, שמונה לשר התקשורת. את ההצעה לתיקון תקצוב פעילות התאגיד הגיש חבר מפלגתם ח"כ אביחי בוארון. תכליתן של ההצעות, כמו זו של רפורמת השידורים כולה, ברורה: הממשלה מבקשת להחזיר לשליטת הפוליטיקאים את תאגיד השידור, ולפגוע בתקשורת החופשית בישראל, זו הביקורתית למשטר.
מגישים: את ההצעה להפרטת מוגשת ע"י ח"כ טלי גוטליב, אך נוסחה ע"י ח"כ שלמה קרעי ששמו הוסר לאחר שהפך לשר בסוף 2022. אביחי בוארון מהליכוד אחראי על ההצעה להכנסת תקציב התאגיד לתקציב הממשלה.
מטרות החקיקה:
החוק להפרטת התאגיד מפרק לחלוטין את תאגיד השידור כגוף ציבורי. גוטליב, בשירות השר קרעי – מנסח ההצעה בפועל – מבקשת לעגן בחקיקה את הפסקת מימון פעילות ערוצי הטלוויזיה של התאגיד ותחנת הרדיו האקטואלית רשת ב ("כאן ב'") מתקציב המדינה, ויציאה לתהליך הפרטה והעברתם לבעלות פרטית.
בהסבר להצעה מציג קרעי את ראייתו לגבי שידור ציבורי-שוויוני, חופשי מאינטרסים כלכליים ופוליטיים: "יוזמי הצעת החוק סבורים, כי אין כל סיבה שאזרחי ישראל ימשיכו לממן מכיסם […] את השידור המיותר הזה."
לעומת זאת, ביולי 2024 הגיש ח"כ אביחי בוארון את חזונו לעתיד התאגיד: שינוי החלק התקציבי בחוק תאגיד השידור הציבורי הישראלי (2014) כך שייבחן, יתוקצב ויאושר בכל שנה מחדש. החוק הקיים מעגן את מימון התאגיד כתקציב קבוע, חיצוני לתקציב המדינה ושאינו נבחן ומאושר כחלק מחוק התקציב. שיטת תקצוב זו מאפשרת לתאגיד לפעול בצורה עצמאית, ללא תלות בדרג הפוליטי.
את הסיבות לחקיקה תולה בוארון בבור התקציבי שנוצר בעקבות המלחמה: "… הסך הכולל של הוצאות המלחמה צפוי לעמוד על כ-220 מיליארד ש"ח. הממשלה אישרה קיצוצים רוחביים […] במצב הנוכחי במדינה, ראוי ונדרש מכל הגופים הציבוריים בישראל, להירתם למאמץ המשותף בדרך כזו או אחרת. תאגיד השידור הישראלי הציבורי, כשמו כן הוא, ציבורי. על כן גם תקציבו השנתי של התאגיד צריך להיות ממומן מקופת הציבור – דהיינו מתקציב המדינה".
בשורה התחתונה, בהצעה זו מבקש בוארון לעגן את האימרה הידועה של שרת התחבורה מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם איננו יכולים לשלוט בו".
מישהו מתנגד?
מכוני המחקר לתקשורת ולדמוקרטיה מבהירים את חשיבותו של שידור ציבורי שוויוני וחופשי משיקולי רייטינג ומהטיות פוליטיות במדינה דמוקרטית. ההצעה להפרטתו, מדגישים גם בייעוץ המשפטי למשרד התקשורת ושל הממשלה, מסכנת את התקשורת החופשית בישראל.
בהצעה לשינוי סעיף התקציב בחוק התאגיד רואים המתנגדים כאמצעי שליטה של הממשלה בתכני התאגיד בכלל, בשידור החדשותי ובכדי לקעקע ביקורת כנגד השלטון.