מזה 23 שנה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה את מדד הדמוקרטיה הישראלית השנתי. המדד מבוסס על עשרות סקרים ומחקרים שנערכו במהלך השנה ובהשוואה לעשרות השנים האחרונות. חוקרי המדד השנה: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.
המדד לשנת 2025 מציג תמונת מצב מורכבת אודות עמדותיו של הציבור בנוגע למצב המדינה המדינה באופן כללי, מידת האמון שלו במוסדות המדינה, מידת האמון בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ומידת הלכידות (או אי-הלכידות) הפנימית בחברה הישראלית.
בסיכום הכללי וביחס לדו"ח לשנת 2024, מידת האמון במוסדות השלטון נותרה נמוכה השנה, מידת האמון בממשלה נמוכה משמעותית מהממוצע הרב שנתי של המדד ומעטים מאזרחי המדינה סבורים שהיא דואגת לרווחת אזרחיה.
הערכות הציבור בנושאי הסולידריות הפנימית בחברה הישראלית נותרו נמוכים יחסית גם הן, אך כן השתפרה במידת מה תפיסת הציבור את מצבה הכללי של המדינה. שיעורים גבוהים יותר מהשנה שעברה מבין הנסקרים מעדיפים לחיות בישראל מאשר להגר. יחד עם זאת, מעטים סבורים שהמדינה דואגת לרווחת אזרחיה.
דמוקרטיה, פוליטיקה, מדינה
כרבע בלבד מהאוכלוסיה היהודית נותנת היום ציון טוב לדמוקרטיה הישראלית, המשך הירידה של השנים האחרונות. שיעור האזרחים הערבים שנתנו לדמוקרטיה ציון גבוה עמד בנובמבר 2025 על 12% – הנמוך ביותר מאז תחילת המדד לפני 23 שנה.
יהודית מדי או דמוקרטית מדי?
הדו"ח סוקר את עמדת הציבור ביחס לאיזון בין שתי מרכיבי הזהות העיקריים של מדינת ישראל, מדינה שהיא יהודית ודמוקרטית. בשקלול הגודל היחסי של כל אוכלוסיה/ מגזר, העמדה השכיחה (44%) בקרב האוכלוסיה היהודים היא שהרכיב היהודי במדינת ישראל חזק מדי. כרבע מהאוכלוסיה (24%) סבורה שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי.
כך מתפלג בהתאם למיקום על הרצף חילוניוּת-חרדיוּת:
הדרדרות במידת האמון במוסדות המדינה
המכון הישראלי לדמוקרטיה מפריד בחלק מהסקרים בין הציבור היהודי לציבור הערבי בישראל. גם בשאלה הבוחנת את מידת האמון במוסדות המדינה, המכון מפריד לשתי אוכלוסיות שונות.
בסקר שנערך בקרב יהודים בלבד כל מוסדות המדינה זוכים להבעת אמון נמוכה משמעותית מהממוצע השנתי.
צה"ל ממוקם הרחק בפסגה עם אמונו של 81% מהציבור. מהמיקומים והשיעורים במידת האמון שהציבור נותן בתקשורת, בממשלה, בכנסת ובמפלגות מצטיירת תמונה עגומה של חוסר אמון הציבור בנבחריו ובמי שאמורים לדאוג לרווחתו, לביטחונו האישי, לחינוך ילדיו ומי שאמורים להחליט החלטות גורליות על חייו בהווה ובעתיד.
גם בקרב אזרחיות ואזרחי ישראל הערבים ירדה מידת רמת האמון במוסדות המדינה, שהייתה תמיד נמוכה מזו שנרשמה בקרב יהודים. שיעורי האמון ירדו משמעותית בשנתיים האחרונות. לא סתם זוכה בג"ץ למידת האמון הגבוהה ביותר – גוף שלא פעם הפך החלטות ממשלה וחקיקה מפלה נגד הערבים אזרחי ישראל והזירה המשפטית היא זירה אפקטיבית של החברה הערבית במאבק על זכויותיה.
הפער בין הירידה המתונה באמון שנותן הציבור הערבי בצה"ל, לעומת הצניחה באמון במשטרת ישראל ממחיש את המציאות האלימה במגזר בשנתיים האחרונות ואת אזלת ידה של המשטרה ושל המשרד לביטחון לאומי.
האם המדינה דואגת לביטחון אזרחיה?
מעל 50% מהיהודים חושבים שהמדינה מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה, כשליש מהערבים חושבים ככה. שתי האוכלוסיות תמימות דעים כשזה מגיע לרווחה: רק 28% מהיהודים ו-27% מהערבים סבורים שהמדינה מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה.
