בצהריי יום שני ה-22 בדצמבר 2025 השתנו באחת כל כותרות האתרים למשפט אחד: "הממשלה החליטה פה אחד: תחנת גל"צ תיסגר עד ל-1 במרץ 2026". מיד לאחר הישיבה כבר יצא שר הביטחון ישראל כ"ץ (ליכוד) בהנחייה לצה"ל לפזר את היחידה וחייליה ולהפסיק את מיוני הקבלה.
75 שנה לאחר הקמתה, אחת התחנות המואזנות בישראל לאורך כל השנים ננעלת באבחת הצבעה ממשלתית. סביר שההחלטה תצטרך לעבור אתגרים משפטי מהיבטים מגוונים. ההחלטה אמנם נפלה כרעם, אך לא ביום בהיר, והעתירות כבר הוכנו ברובן מראש: ארגון עובדי צה"ל בפן התעסוקתי וזכויות העובדים והעובדות, מכוני מחקר ועמותות לדמוקרטיה בפן האזרחי-דמוקרטי ובטיעונים לגבי תקינות ההליך ושאלת סמכות הממשלה להחלטה.
זאת לא הפעם הראשונה שאיום סגירה מרחף מעל התחנה, רבים בוודאי מקווים שזו גם לא תהיה הפעם האחרונה. שידורי התחנה החלו ב-24 בספטמבר 1950, פחות מחודש לאחר שהחליטה הממשלה (ברוב של 5 מול 4) לאמץ את הצעתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, דוד בן-גוריון להקים תחנה צבאית נפרדת מ"קול ישראל" – '"גלי צ.ה.ל" שדורי צבא הגנה לישראל'. ההחלטה הובילה להפעלת התחנה לתקופת ניסיון של שנה.
בן-גוריון ראה בתחנה כלי חינוכי ותרבותי לקליטת עלייה וגישור בין פערים, לידיעת הארץ ו"להנחלת הלשון" – אמצעי לקידום חזון "כור ההיתוך" שלו.
60'-90' רוח נעורים
ב-1987 הוקמה לתחנת האם אחות אלטרנטיבית ופרועה קצת יותר – תחנת "צה"ל 2". מפקד התחנה היה אז נחמן שי ועל הקמת התחנה הופקד אחד מכוכבי התחנה הצעירים, החייל ארז טל. התחנה שידרה במשך שמונה שעות ביום בסה"כ, אבל הפכה לפופולרית במיוחד בקרב צעירים ולהקות כמו אתניקס ונוער שוליים פרצו דרכה לתודעה.
בשנת 1993, במסגרת חיפושיו של ארז טל אחר מקורות מימון נוספים, יצא לפועל מהלך היסטורי כשתחנת "צה"ל 2" הפכה ל"גלגלצ". המהלך נעשה בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מהלך שהפך במהרה את הרדיו הצה"לי לאימפריית פלייליסט ודיווחי תנועה, והתחנה הפכה לפופולרית ביותר במדינה.
שנתיים קודם לכן הושמע הקול הראשון שהציב סימן שאלה מעל נחיצותה של "גלי צה"ל", ההצלחה של "גלגל"צ" רק העצימה את הדיון הציבורי על נחיצות השידור הצבאי בלב המיינסטרים האזרחי. גם היום תחנת "גלגל"צ" עצמה אינה עומדת כרגע תחת איום סגירה ישיר, אבל יש לה חלק בטיעוני התומכים בסגירתה של "גל"צ".
מי שהעלה לראשונה את שאלת נחיצותה של התחנה היה שר הביטחון משה ארנס (ליכוד) בשנת 1991. הסיבה הייתה אז כלכלית וארגונית פנים צבאית. ארנס לא ראה הצדקה בכך שהצבא יממן תחנת רדיו אזרחית באופיה. שאלתו קיבלה הדהוד חלוש ולא התגבשה לידי איום ממש. עשור חלף, שתי התחנות הצבאיות המשיכו לתפוס בנתח האזנות אדיר, ושרדו יפה את הקמתן של תחנות הרדיו האזוריות, ששידוריהן החלו בספטמבר 1995.
שנות ה-2000: הרמטכ"לים נכנסים לאירוע
11 שנים של שקט יחסי הסתיימו בשנת 2002 כשהרמטכ"ל שאול מופז שדחף לסגירת התחנה או להוצאתה ממערכת הביטחון, כחלק מתוכנית ההתייעלות שלו לצה"ל. מופז ראה בגל"צ נטל תקציבי ותפעולי שאינו תורם לביטחון המדינה ולכן אין לצבא כל נחיצות בה, בוודאי לא צידוק כלכלי. הצעתו של הרמטכ"ל הוגשה לשר הביטחון ונבלמה בדרג המדיני. למעשה, ההצעה נגנזה עוד לפני התגבשות של ממש.
גל"צ שרדה 13 שנות פעילות נוספות עד שנכנס גדי אייזנקוט ללשכת הרמטכ"ל עם תוכנית "גדעון" שלו לייעול הצבא. השנה היא 2015 ואייזנקוט תופס את גל"צ כגוף זר שאינו חלק מליבת העיסוק הצבאי. אייזנקוט ראה את המצב בו חיילים מראיינים פוליטיקאים שמחליטים על גורלם כבעייתי מאוד, והמליץ בחום להעבירה את התחנה מידי משרד הביטחון או לסגור אותה כליל. גם המלצה זו נתקלה בדרג מדיני, שהבין את המשמעות הפופולרית, האזרחית וגם הדמוקרטית של הדבר.
2025: קצה ציר הזמן?
בשנת 2021 שר הביטחון דאז בני גנץ יצא בהודעה רשמית על כוונתו להוציא את גל"צ ממערכת הביטחון. גנץ הקים ועדה מקצועית שהמליצה על הפרדה מוחלטת של גל"צ מהצבא, מתוך הבנה שהשילוב בין צבא לעיתונות אקטיבית הוא בעייתי דמוקרטית. הכאוס הפרלמנטרי של השנים הללו לא הביא אף הצעה – היו נוספות כמו הצעת חוק של אמיר אוחנה וכן המלצות דרג מקצועי לא התגבשה לכדי סגירה. התחנה הצבאית הצליחה לשרוד 75 שנה מעל גלי האתר. עד שנת 2025.
שנת 2026 מביאה איתה את סופה הפוטנציאלי של התחנה. לאחר אינספור ניסיונות סגירה שנתקלו בחומה מהדרג המדיני עקב הפופולאריות של התחנה, נראה כי הפעם הדרג המדיני הוא זה שמוביל את המהלך. גם אם ב-1 למרץ 2026 תיסגר התחנה סופית, המשך השנה יכלול דיונים משפטיים ארוכים אשר יעסקו בעתיד התחנה. האם קולם של החיילים ידום מעל לגלי הרדיו? רק ימים יגידו.