אין אדם בישראל שאינו נפגע באופן ישיר או עקיף מהמשבר התחבורתי ההולך ומעמיק בכבישי הארץ, והנזק הכלכלי למשק נאמד בעשרות מיליארדים בשנה. מאות אלפים ישראלים מבלים שעות על הכבישים. לרוב נזקי הפקקים נמדדים בסכומים למשק, אך יש להם השלכות מרחיקות לכת על איכות החיים וחיי המשפחה. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם באוקטובר 2025 דו"ח מטלטל שעסק במיזמי תחבורה גדולים בישראל – האופן שבו מתקבלות ההחלטות, משך הזמן עד לאישור ולביצוע והתנהלות משרד התחבורה בקבלת ההחלטות.
נטישת אנשי המקצוע ויו"ר ועדה כושל
הדוח מציין כי בשנת 2021 הנזק מכשלי תחבורה עלה למשק 31 מיליארד שקל. בקצב הדברים הנוכחי העולה מהדוח – המצב אינו צפוי להשתפר בעשור הקרוב לפחות. אומדן של משרד האוצר מ-2018 צופה כי עד שנת 2040 יגיע הנזק לסכום דמיוני של 70 מיליארד ש"ח בשנה. חלק משמעותי בסיפור הזה הוא המחסור החמור באנשי מקצוע איכותיים במשרד התחבורה.
מאז חזרתה של מירי רגב למשרת שרת התחבורה סובל המשרד ממגמת עזיבה של אנשי מקצוע. דוח המבקר מציין באופן ספציפי את התחלופה התדירה ואת חוסר איוש התפקידים הבכירים במנהל תכנון ופיתוח תשתיות. מצב "שאינו מאפשר המשכיות ניהולית וחושף את המערכת לאובדן ידע רב", כפי שכותב אנגלמן.
מאז יולי 2024, למשל, לא אוישו המשרות של מנהל אגף התכנון המערכתי במינהל התשתיות ושל סגן ראש מינהל התשתיות. שני תפקידי מפתח משמעותיים לקידום פרויקטים אקוטיים למשק. בחמש השנים האחרונות התחלפו חמישה אנשים שונים כולל ממלאי מקום בכיסא ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות.
כשהממשלה כבר ביקשה לקדם את הנושא ולוודא שמשהו יזוז – היא מינתה את ראש הממשלה בנימין נתניהו כיו"ר ועדת השרים לתשתיות לאומיות. ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה ביולי 2023 ומאז לא כונסה אף לא פעם אחת. בעניין זה קובע המבקר כי אי כינוס הוועדה "מונע קביעת מדיניות בנושא תשתיות לאומיות, הסרת חסמים לקידום פרויקטים תשתיתיים וביצוע ליווי, בקרה ומעקב עליהם".
דוח המבקר מעיד על כך שלמעלה מעשור שבאגף לתכנון תחבורתי מציינים את הנזקים הנובעים מהמחסור בכוח אדם מקצועי באגף ובהם פגיעה בייצוג משרד התחבורה במוסדות התכנון של המדינה. בדוח האחרון מצוין כי בין השנים 2018 ל-2022 מספר המשרות המאוישות נשארו בפועל כמעט ללא שינוי וכי "האגף לתכנון תחבורתי עדיין סובל ממחסור בכוח אדם מקצועי… והדבר פוגע בעבודתו השוטפת".
מה יש לכם נגד הרשות הארצית לתחבורה
הרשות הארצית היא הגוף האחראי לתכנן ולנהל את מערכות התחבורה הציבורית בישראל, והוקמה בסוף 2013 מתוקף החלטת ממשלה מ-2011. הרשות הארצית היא המסדירה של כל ענף התחב"צ, האחראית על תכנון מערך הקווים בכל הארץ ולהפעלה הסדירה שלהם. הרשות גם קובעת את רמת השירות הנדרשת וגם את התעריפים, ומעניקה רישיונות למפעילות הקווים והמפקחת עליהן. הרבה אחריות ועבודה רבה לגוף שמשרד התחבורה מקפיד שלא לאייש כראוי וסובל ממחסור בכוח אדם. יותר מכך, מזה 14 משרד התחבורה נמנע מלהסדיר את מעמדה של הרשות כיחידת סמך, ולהעניק לה את העצמאות והסמכויות כפי שקבעה הממשלה.
עוד בדוח המבקר הקודם צוין כי כי אם במשרד התחבורה סבורים שאין הצדקה בקידום ההחלטה בעניין הרשות הארצות ולא מתכוונים לקדמה, שיואילו אנשי המקצוע להציג לממשלה את עמדתם זו ובליווי נימוקים מדוע עליה לשנות החלטתה. עמדת המשרד מעולם לא הוצגה למבקר המדינה כך נאלץ המבקר המדינה לשוב ולהדגיש כי "לרשויות כאלה יכולה להיות השפעה מכרעת" בכל הנוגע לקידום ראייה כוללת במתן פתרונות למשבר התחבורה ובמענה יעיל לצרכים מקומיים. "אי הקמתן", קובע המבקר, "פוגעת בקידום של מיזמי תחב"צ במטרופולינים ובשיפור השירות של התחבורה הציבורית".
המלצת המבקר: משרד התחבורה, עשו את עבודתכם
בסיכום הדוח ממליץ המבקר למשרד התחבורה כי יפעל לחיזוק היחידות המקצועיות העוסקות בתכנון התחבורה הציבורית ובניהולן, לחזק את האגף לתכנון תחבורתי שהמחסור בכוח אדם ניכר בו ולהסדיר אחת ולתמיד את מעמדה, סמכויותיה ותחומי אחריותה של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.
עד שבמשרד התחבורה יחליטו לאמץ את המלצותיו של מר אנגלמן, ימשיך הציבור לסבול מפקקי ענק, לבלות יותר מדי זמן בדרכים ופחות מדי זמן בפנאי וימשיך, ללא אלטרנטיבה ראויה, לבחור ברכב הפרטי. ככה לא נצא מזה לעולם.