שנת הלימודים הזו נפתחה באופן מבטיח – ללא שביתה, עם עליה במספר המורים והשקעה גבוהה לתלמיד. עם זאת, המצב בשטח שונה מאוד. הלכנו לבדוק את הנתנוים כדי להבין – מה קורה במערכת החינוך הישראלית.
לקראת תחילת שנת הלימודים תשפ"ו (2025-2026) אספנו נתונים על מערכת החינוך הישראלית, בניסיון לספר באמצעותם את סיפורה. מזה כמה שנים שאנחנו שומעים על מחסור חמור במורים, אנחנו מכירים את הצפיפות הגבוהה בכיתות ואת העובדה שציוני תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים הם, איך לומר, לא אור לגויים.
אך, כשהצלבנו את נתוני משרד החינוך עם הנתונים מדו"ח החינוך של ה-OECD שפורסם בספטמבר 2025, הופתענו לגלות מספרים שאמורים היו לספר סיפור אחר. מערכת החינוך בישראל 2025 מציגה תמונה מתעתעת.
מספרית, מערכת החינוך אינה סובלת ממחסור במורים, אשר מספרם עלה משמעותית מהשנה שעברה. כמו כן אין מחסור בכיתות, ההשקעה התקציבית בתלמיד היא מהגבוהות ב-OECD, ומספר שעות הלימוד הגבוהות יחסית לשאר מדינות הארגון. השטח, לעומת זאת, ממשיך לדווח על מחסור במורות מקצועיות ובמחנכות וישראל ניצבת בשלישייה הפותחת מבין מדינות ה-OECD בצפיפות בכיתות.
משאבים בשפע ניהול כושל
איך עם תקציב גבוה, מספר מורים גבוה ומספר שעות לימוד מהגבוהים ב-OECD, מערכת החינוך הישראלית מפגרת מאחורי שאר העולם המתקדם? ראשית, מחסור במורים מקצועיים אכן מורגש בשטח והוא חמור במקצועות ובאזורים מסוימים בארץ. בנוסף,בשל קשיחות של המערכת, היא אינה מאפשרת תנועת מורים בתוך המערכת, ובין זרמי החינוך השונים.
המחסור במורים ניכר במיוחד במרכז הארץ, מחסור שמוסבר פעמים רבות בשל יוקר המחייה במרכז והפער בין מחירי המרכז לשכר המורים.
בשורה התחתונה המומחים תמימי דעים כי הבעיה אינה במשאבים, אלא בניהול. מערכת החינוך מסורבלת ומתקשה לאתר בעיות לפני שהיא ניגשת לפתרונות. תחלופת השרים הגבוהה והרפורמות השונות שכל אחד הנהיג, לא ממש הובילו את הספינה למים שקטים.
נתון שמציג כשל ברור במערכת עולה מדו"ח ה- OECD לפיו כ-70% עד 80% מהמורים המתפטרים בישראל עושים זאת בחמש השנים הראשונות במערכת. מה שמעיד על קושי בשימור כוח אדם איכותי ובסיפוק תנאים ותמריצים לשמירתו במערכת.
תלמידים בדרך לבית הספר | צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק
בוגרי המערכת לא יודעים אנגלית
שנת הלימודים תשפ"ו צריכה להיות שנה של ייצוב המערכת ומניעה ככל האפשר מטלטלות או רפורמות. המערכת תצטרך להתמקד השנה רבות בפן הרגשי והחברתי של התלמידים, להכשיר את עובדי ועובדות ההוראה, ולספק את אנשי המקצוע המתאימים לצרכי התלמידים ושל המורות והמורים עם תום המלחמה. המערכת זקוקה להתייצבות, אך ללשנים הבאות היא זקוקה לרפורמה משמעותית שתזניק את תלמידי ישראל קדימה, רפורמה שתזין את האוניברסיטאות ואת התעשיות המובילות בארץ.
בינתיים, מדו"ח מבקר המדינה מיולי 2024 עולה כי 70% מבוגרי 5 יחידות אנגלית לא מצליחים לקבל פטור מלימודי אנגלית באקדמיה ומזה שנים שקברניטי תעשיית ההייטק טוענים כי בוגרי מערכת החינוך הישראלית פשוט לא יודעים לדבר ולכתוב באנגלית. במשרד החינוך כבר הודו בעבר כי תוכנית הלימודים אינה תואמת את הסטנדרט המקובל בעולם. אפשר לקוות שמלבד ההכרה בבעיה, ידאגו במשרד החינוך גם לפתור אותה כראוי.